‎ 1 Samuel 20

1ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך—כי מבקש את נפשי 2ויאמר לו חלילה לא תמות—הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת 3וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך—כי כפשע ביני ובין המות 4ויאמר יהונתן אל דוד  מה תאמר נפשך ואעשה לך  {פ}

5ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית 6אם פקד יפקדני אביך  ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו—כי זבח הימים שם לכל המשפחה 7אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו—דע כי כלתה הרעה מעמו 8ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני  {פ}

9ויאמר יהונתן חלילה לך  כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך—ולא אתה אגיד לך  {ס}

10ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה  {ס}

11ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה  {ס}

12ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד—ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך 13כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך—וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי 14ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות 15ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה 16ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד 17ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו  כי אהבת נפשו אהבו  {ס}

18ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך 19ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל 20ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה 21והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים  אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר—חי יהוה 22ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה—לך כי שלחך יהוה 23והדבר—אשר דברנו אני ואתה  הנה יהוה ביני ובינך עד עולם  {ס}

24ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול 25וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד 26ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא  כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור  {ס}

27ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד  {פ}

 

ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם 28ויען יהונתן את שאול  נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם 29ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך  {ס}

30ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות  הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך 31כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי—כי בן מות הוא  {ס}

32ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה 33ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד  {ס}

34ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם—כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו  {ס}

35ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו 36ויאמר לנערו—רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו 37ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה 38ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו 39והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר  {ס}

40ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר 41הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל 42ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום  אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם  {פ}