‎ Exodus 12

1ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר 2החדש הזה לכם ראש חדשים  ראשון הוא לכם לחדשי השנה 3דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה  ויקחו להם איש שה לבית אבת—שה לבית 4ואם ימעט הבית מהיות משה—ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת  איש לפי אכלו תכסו על השה 5שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו 6והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל—בין הערבים 7ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף—על הבתים אשר יאכלו אתו בהם 8ואכלו את הבשר בלילה הזה  צלי אש ומצות על מררים יאכלהו 9אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים  כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו 10ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו 11וככה תאכלו אתו—מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה 12ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה 13והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים 14והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה  לדרתיכם חקת עולם תחגהו 15שבעת ימים מצות תאכלו—אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם  כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל—מיום הראשן עד יום השבעי 16וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכה לא יעשה בהם—אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם 17ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם—חקת עולם 18בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת  עד יום האחד ועשרים לחדש—בערב 19שבעת ימים—שאר לא ימצא בבתיכם  כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל—בגר ובאזרח הארץ 20כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות  {פ}

21ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם  משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם—ושחטו הפסח 22ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו—עד בקר 23ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף 24ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם 25והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם—כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת 26והיה כי יאמרו אליכם בניכם  מה העבדה הזאת לכם 27ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו 28וילכו ויעשו בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו  {ס}

29ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה 30ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים  כי אין בית אשר אין שם מת 31ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי—גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם 32גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי 33ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ  כי אמרו כלנו מתים 34וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם 35ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת 36ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים—וישאלום וינצלו את מצרים  {פ}

37ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף 38וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד 39ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות—כי לא חמץ  כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם 40ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים—שלשים שנה וארבע מאות שנה 41ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים 42ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים  הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם  {פ}

43ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח  כל בן נכר לא יאכל בו 44וכל עבד איש מקנת כסף—ומלתה אתו אז יאכל בו 45תושב ושכיר לא יאכל בו 46בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו 47כל עדת ישראל יעשו אתו 48וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה—המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו 49תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם 50ויעשו כל בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו  {ס}

51ויהי בעצם היום הזה  הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים—על צבאתם  {פ}