‎ Judges 11

1ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח 2ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו—כי בן אשה אחרת אתה 3ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו  {פ}

4ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל 5ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב 6ויאמרו ליפתח—לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון 7ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם 8ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד 9ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני—אנכי אהיה לכם לראש 10ויאמרו זקני גלעד אל יפתח  יהוה יהיה שמע בינותינו—אם לא כדברך כן נעשה 11וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה  {פ}

12וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר  מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי 13ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום 14ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון 15ויאמר לו כה אמר יפתח  לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון 16כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה 17וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש 18וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב 19וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי 20ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל 21ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל—ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא 22ויירשו את כל גבול האמרי—מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן 23ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו 24הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך—אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו—אותו נירש 25ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב  הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם 26בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה—ומדוע לא הצלתם בעת ההיא 27ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי  ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון 28ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו  {פ}

29ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון 30וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר  אם נתון תתן את בני עמון בידי 31והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון—והיה ליהוה והעליתיהו עלה  {פ}

32ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו 33ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל  {פ}

34ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות  ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת 35ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב 36ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה—עשה לי כאשר יצא מפיך  אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך—מבני עמון 37ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה  הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי (ורעותי) 38ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים 39ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל 40מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי—ארבעת ימים בשנה  {פ}