‎ Judges 20

1ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד—אל יהוה המצפה 2ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל—בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב  {פ}

3וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת 4ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה—ויאמר  הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון 5ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת 6ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל  כי עשו זמה ונבלה בישראל 7הנה כלכם בני ישראל—הבו לכם דבר ועצה הלם 8ויקם כל העם כאיש אחד לאמר  לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו 9ועתה—זה הדבר אשר נעשה לגבעה  עליה בגורל 10ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם—לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל 11ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים  {פ}

12וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר  מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם 13ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו    (בני) בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל 14ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל 15ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב—לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור 16מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו  כל זה קלע באבן אל השערה—ולא יחטא  {פ}

17ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב  כל זה איש מלחמה 18ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה 19ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה 20ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה 21ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש—ארצה 22ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון 23ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו  {פ}

24ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני 25ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה  כל אלה שלפי חרב 26ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה 27וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם 28ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך 29וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב  {פ}

30ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם 31ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל 32ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות 33וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע 34ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה  {פ}

35ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש  כל אלה שלף חרב 36ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה 37והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב 38והמועד היה לאיש ישראל—עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר 39ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש—כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה 40והמשאת החלה לעלות מן העיר—עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה 41ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן  כי ראה כי נגעה עליו הרעה 42ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו 43כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש 44ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש  את כל אלה אנשי חיל 45ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש 46ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב—ביום ההוא  את כל אלה אנשי חיל 47ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים 48ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש  {פ}